50 אחוז הנחה ממחיר שאף אחד לא שילם

שמע טוב, אחי. אתה רואה מספר באדום, אתה רואה קו על המחיר הקודם, ואתה מרגיש שתפסת משהו. לפעמים תפסת. ולפעמים תפסו אותך.

בדיוק בשביל זה הפוסט הזה. שלוש בדיקות, חצי דקה כל אחת, ואתה יודע להגיד אם ההנחה אמיתית או תיאטרון. בלי להיות כלכלן.

איך מייצרים הנחה שלא קיימת

זה פשוט מדי בשביל להיות נדיר. מעלים את המחיר שבועיים לפני, נותנים לו לשבת שם, ואז מורידים אותו חזרה בדיוק למקום שהוא היה בו כל השנה. עכשיו יש קו אדום, יש אחוזים, ויש לך הרגשה שחסכת. בלין.

וזה עובד לא בגלל שאתה טיפש. אתה לא מחזיק בראש את המחיר של כל מוצר בעולם, אז אתה משתמש במספר היחיד שנתנו לך: זה שמחוק. ברגע שהוא נתקע לך בראש, כל מספר שקטן ממנו נראה כמו רווח.

בדיקה 1: היסטוריית המחיר, לא המספר באדום

אם המחיר הזה כבר היה כאן לפני חודש, זו לא הנחה, זה פשוט המחיר. ואתה לא צריך כלים מיוחדים בשביל זה. מוצר שאתה שוקל לקנות, תצלם לו את המחיר במסך פעם אחת. שבוע אחרי, התמונה הזאת שווה יותר מכל שלט.

בדיקה 2: חנות אחרת שבכלל לא במבצע

ההפרש האמיתי הוא מול השוק, לא מול השלט. תפתח את אותו דגם בדיוק, אותו מספר קטלוגי, בחנות שנייה שאין לה מבצע עכשיו. אם המחיר "המוזל" יוצא אותו דבר, קיבלת כלום. ואם הוא יוצא יקר יותר, קיבלת פחות מכלום.

בדיקה 3: תוריד את המילה מבצע, ותשאל שוב

תשאל את עצמך אם היית קונה את זה במחיר הזה גם בלי המילה מבצע ובלי השעון שמתקתק. אם התשובה לא, המבצע לא חסך לך כסף, הוא הוציא לך אותו. זו הקצרה מהשלוש, והיא זו שחוסכת את הסכומים הגדולים, כי היא לא בודקת את המחיר. היא בודקת אם אתה בכלל צריך את זה.

ההנחה היא לא מול המספר באדום. היא מול מה שאנשים שילמו באמת.

ומה עם ההנחות האמיתיות

יש כאלה, והרבה. מוצר שנתקע במחסן, סוף עונה, דגם שמתחלף. שם ההנחה היא לא תרגיל שיווקי, היא בעיה של החנות שהפכה להזדמנות שלך. אני מחפש בדיוק את אלה. וכשמשהו לא נראה לי שווה, אני מעדיף לדלג עליו, לא כי אני קדוש, אלא כי אם אעביר לך זבל פעם אחת, לא תפתח לי את ההודעה הבאה.